"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"
"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"
בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה האזרחית המרכזית שמטפלת בסכסוכים בתוך התא המשפחתי, כשהרעיון המרכזי הוא לאפשר התנהלות משפטית מקצועית, רגישה וממוקדת בתחום שיש בו גם משפט וגם רגשות, ילדים, כלכלה ומשפחה מורחבת. ההקמה שלו נשענה על ההבנה שסכסוך משפחתי לא דומה לתביעה אזרחית “רגילה”, ולכן נדרשת התמחות ייעודית, כללי דיון מותאמים ושילוב של גורמי טיפול ויישוב סכסוכים. הבסיס החוקי למערכת הזו הוא חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995.
ברמה המבנית, בית המשפט לענייני משפחה פועל כבית משפט בדרגת בית משפט שלום, עם שופטים ייעודיים שמטפלים בעיקר בדיני משפחה. בפועל קיימים בתי משפט לענייני משפחה באזורים שונים בארץ, והדיון מתרכז לפי כללי סמכות מקומית בתיקי משפחה. על החלטות ופסקי דין ניתן להגיש ערעור לערכאה המחוזית, ובמקרים מסוימים אפשר לבקש רשות לערער גם לערכאה העליונה, בהתאם לכללים הנהוגים בערעורים אזרחיים.
לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע שמורכבת מאנשי מקצוע מתחומי הרווחה והטיפול, והיא משתלבת בהליכים שונים במטרה לעזור להפחית הסלמה ולכוון לפתרונות מעשיים. סמכות יחידת הסיוע והמסגרת לפעילותה נקבעו בס' 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995. בהרבה תיקים, יחידת הסיוע היא המקום שבו מתחילים להבין מה באמת אפשר לפתור בהסכמה ומה מחייב הכרעה שיפוטית.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, מחייב כי בטרם כניסה למהות הליכים משפטיים בענייני משפחה, תוגש בקשה ליישוב סכסוך, שמטרתו לנסות ליישב את המחלוקת בלי לנהל מלחמה משפטית ארוכה. ההיגיון פשוט: כשמדובר במשפחה, גם אחרי פסק דין הצדדים נשארים הורים, אחים, או בני משפחה, ולכן הגישה הרווחת היא שפתרון מוסכם עדיף משמעותית על ניהול הליכים שעלולים להיארך זמן רב ולהחריף את הסכסוך בין הצדדים. לקריאה מורחבת על הליך יישוב סכסוך לחצו כאן.
בית המשפט לענייני משפחה דן בקשת רחבה של נושאים אזרחיים בתוך המשפחה כדלקמן:
במישור הזוגי: הוא דן בחלוקת רכוש, איזון משאבים, שימוש במקרקעין, תוקף של הסכמים בין בני זוג ובסוגיות הקשורות לידועים בציבור.
במישור ההורי: הוא דן באחריות הורית, הסדרי שהות, החלטות מהותיות בענייני קטינים.
במישור המשפחתי הרחב: הוא דן באפוטרופסות, סכסוכים כספיים בין בני משפחה, ירושות, צוואות, וניהול עיזבון.
כמובן שמדובר ברשימה לא סגורה, שכן בית המשפט לענייני משפחה בעל סמכות לדון כמעט בכל סכסוך בין בני משפחה וכל מקרה נבחן לגופו.
כאן חשוב לעשות סדר. כל עניין הקשור לגירושין ומתן גט בישראל בין יהודים בישראל, מצוי בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. מכאן, שלבית המשפט לענייני משפחה לא קיימת סמכות לפסוק על גירושין בין בני זוג. אך כאמור לעיל, לבית המשפט כן קיימת סמכות מקבילה לדון בעניינים הנגזרים לגירושין בין בני הזוג.
מאחר שלבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים קיימת סמכות מקבילה לדון בעניינים הנגזרים מהליכי גירושין, כמו למשל בחלוקת רכוש, מזונות ילדים, ולעיתים גם הסדרי שהות, אזי שני הצדדים מנסים לפתוח את ההליך בערכאה שנראית להם מתאימה יתר, וככלל מי שפותח ראשון בהליך יישוב סכסוך מקבל את הזכות לבחור את זהות הערכאה בה תתברר תיקי הגירושין המהותיים. בפועל, אין המדובר בעניין טכני בלבד, שכן פתיחת תיק במי מהערכאות לעומת הערכאה האחרת, עלולה להכתיב מסגרת דיון משפטית אחרת, לוחות זמנים שונים, ועוד. לכן, כבר בנקודת ההתחלה קיימת חשיבות קריטית לייעוץ משפטי.
סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע כי בית המשפט לענייני משפחה לא כבול לאותן מגבלות ראייתיות ודיוניות שיש בתביעות אזרחיות רגילות, ולכן בסמכותו להתאים את ניהול ההליך לאופי הסכסוך המשפחתי ולצורך הגעה לחקר האמת.
סעיף זה הוא בעל משמעות קריטית בתיקי משפחה, שכן כלל ידוע הוא שבתי המשפט האזרחיים הרגילים כפופים לפרוצדורה קשוחה בנושאי הבאת ראיות, מאחר שעל הראיות לעמוד בכללים על מנת שישמשו את השופט היושב בדין להכרעתו. בתיקים אזרחיים רגילים, ככל שהראיה איננה קבילה, הסיכוי שבית המשפט יעשה בה שימוש הוא נמוך, ואילו בבית המשפט לענייני משפחה לאמת העובדתית קיימת משמעות קריטית, בין היתר בשל שלעיתים עסקינן בענייני קטינים שעליהם לא ניתן להקל ראש.
בכל תיק שבו מעורבים קטינים, בית המשפט נוטה להסתכל מעבר לרצון של ההורים ולשאול מה יגן על היציבות, הבטיחות, הקשר עם שני ההורים והצרכים ההתפתחותיים של הילד. לכן כמעט תמיד, בית המשפט ייעזר בתסקירים, מומחים או גורמי רווחה, ולעיתים יבחן גם פתרונות זמניים כדי למנוע טלטלה מיותרת. זו אחת הסיבות לכך שהכנה נכונה לתיק משפחה כוללת לא רק מסמכים משפטיים אלא גם חשיבה אחראית על המציאות היומיומית של הילדים.
הכנה טובה מתחילה בהבנה של מטרת ההליך: קודם כל תבינו עם עצמכם, האם אתם מבקשים פתרון מוסכם מהיר כמו הסכם גירושין, או שאין ברירה לפנות לאלטרנטיבה של הליכים משפטיים על מנת שבית המשפט ייתן את הכרעתו במקום הסכמת הצדדים.
ככל שהחלטתם ללכת לקראת הליכים משפטיים, מגיעה העבודה העובדתית: מסמכים כלכליים, תיעוד רלוונטי, נתונים על זמני שהות בפועל, הוצאות ילדים, והסכמים קודמים אם קיימים. בתיקים רבים, דווקא הדרך שבה מציגים תמונה מסודרת, עקבית ומגובה, משפיעה על החלטות זמניות שמכתיבות את המשך התיק. לכן ניהול נכון של ההליך מראש יכול לחסוך זמן, כסף ושחיקה רגשית.
ככל והנכם זקוקים לסיוע משפטי בבית המשפט לענייני משפחה, ובין היתר בתיקי גירושין, הנכם מוזמנים לפנות למשרדי בנייד: 050-7937771.
מאמרים נוספים בנושא
אם אתם נמצאים
בצומת דרכים
אל תהססו לפנות
לייעוץ משפטי
