"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"
הליך הגירושין בישראל כולל שלבים פרוצדורליים ומשפטיים, ביניהם בקשה ליישוב סכסוך, בחירת הערכאה המתאימה והתנהלות נכונה בנושאים כמו מזונות, משמורת וחלוקת רכוש. ייעוץ מוקדם עם עורך דין גירושין יאפשר לכם להבין את הזכויות והחובות, ולבחור את דרך הפעולה הנכונה עבורכם.
אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לשיחה עם איש מקצוע, אני כאן בשבילכם ובמטרה להוביל אותכם לפתרון הנכון עבורכם.
תביעת גירושין בישראל היא הליך משפטי שמטרתו להביא לסיום קשר הנישואין בהתאם לחוק במדינת ישראל. בעוד שחלק מבני הזוג מצליחים לסיים את נישואיהם בהסכמה, במקרים רבים אין מנוס מניהול הליך משפטי והגשת תביעות גירושין לערכאת בית הדין הרבני המוסמכת. לכן לפני פתיחת תיק גירושין, חשוב להכיר את שלבי ההליך את הסמכויות המקבילות של בית המשפט לענייני משפחה, את החובות המקדימות ואת ההשלכות של כל החלטה, וכמובן לפעול בליווי עורך דין גירושין מנוסה.
תביעת גירושין היא הליך משפטי שבמסגרתו אחד מבני הזוג פונה לערכאה המוסמכת בבקשה להביא לפירוק הנישואין. בישראל, הסמכות הבלעדית לדון בעצם הגירושין בין בני זוג יהודים, כלומר בסידור הגט, נתונה לבית הדין הרבני בלבד.
על פי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לא ניתן להגיש תביעת גירושין שאינה בהסכמה, או כל תביעה הכרוכה בתביעות גירושין מבלי להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך.
בקשה ליישוב סכסוך אפשר להגיש:
1. לבית המשפט לענייני משפחה.
2. או לבית הדין הרבני.
הבקשה ליישוב סכסוך נועדה לנסות ולבחון אפשרות לפתרון הסכסוך בדרכי שלום, עוד בטרם פתיחת הליך משפטי מלא. לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, שם מתקיימות פגישות יישוב סכסוך בליווי עובדים סוציאליים. וחשוב להבין:
יחידת הסיוע אינה ערכאה שיפוטית, והיא אינה מכריעה בסכסוך, שכן תפקידה היא לנסות לסייע לצדדים להגיע להסכמות. הליך יישוב סכסוך יכול להיות פורמלי וקצר, ולעיתים הוא יכול להתפתח להליך גישור שמוביל להסכמות ומייתר את הצורך בתביעת גירושין. רק לאחר סיום הליך יישוב הסכסוך, ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.
תביעת הגירושין עצמה מוגשת אך ורק לבית הדין הרבני. בישראל, לבית הדין הרבני סמכות ייחודית ובלעדית לסדר גט בין בני זוג יהודים, גם אם הנישואין נערכו בנישואין אזרחיים, כל עוד מדובר בגבר ואישה יהודים. בית הדין הרבני מוסמך לדון גם בבקשות נוספות הכרוכות מטבען בתביעת גירושין, כגון:
1. תביעת כתובה.
2. בקשה למדור ספציפי.
3. סעדים זמניים שנועדו לשמור על שלמות המשפחה.
עילות הגירושין על פי הם בית הדין הרבני יבחן את תביעת הגירושין:
1. בגידה.
2. אלימות.
3. סירוב לקיים יחסי אישות.
4. מרידה של אחד מבני הזוג.
5. ועוד.
הוכחת עילת גירושין מחייבת הצגת ראיות, ועדויות, ולכן ייצוג משפטי מקצועי הוא גורם מכריע בהתנהלות מול בית הדין הרבני.
לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני ניתן לכרוך עניינים המצויים בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה, כמו למשל, מזונות קטינים, הסדרי ראיה ואחריות הורית, ו-חלוקת רכוש ואיזון משאבי.
ואולם, על מנת שבית הדין הרבני ירכוש סמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין, הכריכה חייבת להיות:
1. כנה – ברצון אמיתי להתגרש.
2. כדין.
3. בתום לב.
אי עמידה במי מהתנאים עשויה להביא לכך שבית המשפט לענייני משפחה ישמור לעצמו את הסמכות לדון באותו עניין, חרף כלל "כיבוד הערכאות", על פיו כל אשר מי מהערכאות אשר "תפסה" לעצמה סמכות, הערכאה הנגדית תכבד זאת, ולא תדון בעניין.
מאחר שלבית הדין הרבני קיימת סמכות לדון בעניינים שכרוכים לתביעת הגירושין, בהם גם לבית המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות מקבילה, אזי המשמעות היא כל אחד מהצדדים מנסה להקדים זה את זה בהגשה לערכאה שמרגישה להם מתאימה יותר על מנת לרכוש סמכות.
זה נפוץ מאוד: מתחילים בהליך משפטי, ואז במהלך הדרך מצליחים להגיע להסכמות. במקרה כזה מגישים את ההסכם לאישור, וכאשר הוא מקבל תוקף, מתקדמים לסיום ההליך בצורה מסודרת, כולל תיאום לסידור גט בערכאה המתאימה.
לתיאום פגישה בנושא תביעת גירושין, הנכם מוזמנים ליצור עימי קשר במס': 050-7937771.
מאמרים נוספים בנושא
אם אתם נמצאים
בצומת דרכים
אל תהססו לפנות
לייעוץ משפטי
